יום שלישי, 31 באוקטובר 2006

פטישים לוהטים

משפצים לי את הבית, וזה בדיוק כמו שאתם מדמיינים! אל תחסכמו מעצמכם אפילו פרט קטן, זה בדיוק ככה! עם פיגומים בחלון, אבק ובוץ במטבח ובמרפסת השירות על בסיס יומיומי, פועלים ערבים שמציצים בחלון ושואלים אם יש מים... ושלא יהיו אי הבנות - אני דווקא ממש בעד כל התסריטים המצוצים האלה של בלעמי (ואל תתקנו אותי!) וממש אין לי בעיה לעודד את המורל של בני דודנו המדוכאים. בסופו של דבר כולנו באנו מהביצים של אברשה, אבל בחייאת, למה זה בא על חשבון הכביסה הלבנה שלי? למה?!?!?!?

אז ככה, ביום הראשון הם הרימו פיגומים סביב הבית בסצינה שנראית כמו לקוחה מסרט אימה. רעשי גרירות עם עלות השחר, צלליות בחלון, דפיקות עמומות ו-בום! פצצה מושלכת לנו לתוך המטבח. כן, כבר על היום הראשון דירה מס' 6 ספגה מהלומה. אחד הפיגומים פרץ לנו מהחלון ונחת על הגז. כשחזרתי באותו יום אני מוצא את השותפה שלי יושבת במרפסת ומעשנת, אבל זה נראה יותר כאילו היא יושבת בבית סוהר. ורק אז שמתי לב - אנחנו לכודים! מסביב לכל הבניין יש סורגי ענק. לרגע הרגשתי כמו עכבר שנתפס במלכודת. מה עושים עכשיו????

כמה ימים אח"כ - היום הוא יום רביעי. תכונה גדולה שוררת בדירה שכן היום הוא היום הראשון של העונה החמישית והאחרונה של הסידרה הכי טובה שמשודרת כיום בטלוויזיה. "עמוק באדמה"! לא תתנו כבוד? מסתבר שהפועל הפשוט לא שמע על כך והחליט לזרוק פטיש דווקא באותו יום על תיבת הכבלים שלנו. לא של הבניין, של דירה 6! שזה אנחנו אגב... השעה היא 8 בערב ושנינו מרוטי עצבים. מה יהיה? מה עושים עכשיו? נציג של הכבלים הגיע, לא אחרי שגרמנו לכמה פקידות שלהם להעביר אותנו מאחת לשניה רק כדי להמשיך הלאה ולהחזיק אותנו על הקו קרוב לשעה (וזה לא מצחיק). אז את הפתיחה לא ראינו וגם לא דייויד לטרמן, אבל לפחות זכינו לכייבל גאי חתיך לחלוטין שהתכופף די הרבה, הזיע והשתמש בשירותים.

זה מה זה לא נגמר, מה אתם חושבים? כמעט כל יום יש פה הפתעה חדשה. יום אחד החשמל נופל, יום אחד הקו של בזק ויום אחד אני מגיע לדירה ומוצא את השותפה שלי על סף קריזה. עוד לא סגרתי את הדלת והיא צועקת לי: "רעי, אין מים!!!" עכשיו, אני לא יודע עד כמה זה נראה לכם שולי או לא, אבל דירה בלי מים זו דירה בלי חיים. וזה יורד לדברים הכי בסיסיים בחיים שלך. אתה לא יכול להתקלח, לא לצחצח שיניים, לא להשתין ובטח שלא לחרבן, לא לשטוף את הירקות לסלט, לא לבשל ביצה, לא לעשות כביסה. כלום!

מסתבר שהם החליפו איזו צנרת חיצונית ופגעו - ניחשתם נכון - רק בצינור של דירה 6. בעלת הדירה נשמעה מזועזעת למדי מכל הסיפור ובמיוחד הזדעזה להדגיש לנו אחת לכמה משפטים שממש אין מה לעשות עכשיו ושצריך לחכות לבוקר. מכיוון שהשתנה לבקבוקים וצחצוח שיניים עם מים מינרלים לא נראו כפתרון מציאותי לחיים אורבנים באמצע שנות ה- 2000 החלטנו לנטוש את הדירה. ביטלתי את הדייט שאמור היה להיות לי, ארזתי את התיק, עצרתי להשתין בחדר כושר בדרך ונסעתי לישון אצל סבא וסבתא. זה נמשך יומיים ובסוף פרצו לי מים מהניאגרה והציפו את כל הדירה.

אלוהים יקר שלי, אני יודע שהיית בסדר איתי עד עכשיו, אבל זו באמת דרך לא נחמדה ליידע אותי על חטאים שלא נמחלו ביום כיפור. מה כבר עשיתי? (אוהו מה שכבר עשיתי) אולי גם אני זקוק לשיפוץ? אבל אתם יודעים, סתמי כמו שזה נשמע, בסופו של דבר יצאתי מחוזק. היום אני יושב כאן לפניכם אחרי מקלחת, חירבון איכותי במיוחד, סלט ירקות עם ביצה וקוטג'. ראיתי פרק של "עמוק באדמה", האור דולק פה וריח של כביסה מציף את החדר שלי. כן, החיים ממשיכים ואני מוכן לכל הפתעה שלא תבוא. כאילו, מה עוד יכול כבר לקרות? יפילו לי קיר?

ומה עם הדייט? נפגשנו בסוף, בוודאי שנפגשנו. היה נחמד, מקווה שיתקשר :-)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה