יום שבת, 26 בספטמבר 2009

תשרי

אלה שוב רוחות מערביות קרירות שמחדירות לגוף שלי צמרמורות קלות של התרגשות. החורף עוד לא כאן, אבל הוא מאותת לי שהוא מגיע, מרגיע אותי ששוב, לפחות לחצי השנה הקרובה הולך להיות פה בסדר.

איזה דברים תביא איתה שנה חדשה? אילו התרגשויות חדשות צופנות בחובן הטיפות הראשונות? אני מסניף את הריח הזה עמוק ככל שהריאות שלי מסוגלות לקחת. לא רוצה לבזבז אף טיפה ממנו, מאותה התרגשות ראשונית שאוחזת בי כל שנה בתקופה הזאת.

הסתיו הוא החיים, הוא הדלת המסתובבת שמחזירה אותך למסלול. קליפות הזיעה והלכלוך של הקיץ מתקלפות להן לאט, מותירות אותי כמו תינוק עירום מול הרוחות הקרירות. ואני נהנה מכל רגע, עומד ומתענג, נותן להכל לזרום.

בחורף קורים דברים טובים. שיבוא כבר!

יום רביעי, 9 בספטמבר 2009

תירוצים לעצמי

עדכון קצר, כי אני מרגיש שאני לא מסוגל להמשיך לכתוב כאן בלי להתייחס למה שקרה מאז פרסמתי את הדבר הזה.

פניתי למספר ארגונים גאים. בחלקם קיבלתי התייחסות ומחלקם לא שמעתי עד היום. נכון להיום אין שום ארגון שפועל באיזור טבריה, מה שאומר שאם אני מתחיל משהו אז זה באופן די עצמאי, שידרוש ממני למעשה המון זמן פנוי שפשוט לא קיים ומשאבים שמצחיקים את מי שמשלם לי משכורת.

הלכתי גם למיונים של איגי – ארגון הנוער הגאה. ההרגשה הייתה שמחפשים אנשים לסיירת עילית או משהו ואני באמת לא מזלזל בעצמי אבל קצת קשה לי עם הקונספט של מיונים סטייל סלקום לארגון התנדבותי. מעבר לכך קיבלתי רושם שגם שם דורשים קצת יותר מדי מזמני הפנוי שלא ממש קיים. אז ויתרתי באמצע המיונים ושחררתי אותם מעול נוכחותי.

אני סטודנט ועובד במשרה מלאה. אני חושב שמותר לי להכיר במגבלות הזמן והתקציב שלי. התנדבות זה לא בשבילי, את יכולות התמיכה והעידוד שלי אני יכול לתרום לחברי ומכרי שלא מפסיקים לצאת מהארון בזמן האחרון. כן ירבו! אוהב את כולכם!

שולחן נקי? אפשר להמשיך? יופי!