שנה ועיקצוציה - ראה"ש תשס"ז

אתמול חוויתי אורגזמה רעיונית. אתם מכירים את זה שבא לכם רעיון כל כך גאוני לראש שכל הגוף שלכם רועד ואתם מרגישים עיקצוצים קטנים בגב התחתון מרוב שביעות רצון? אז זה מה שנקרא אורגזמה רעיונית. והיא נמצאת אצלי רק שליש דרגה מתחת לאורגזמה כירורגית. ועל זה אני לא אדון איתכם פה.

כמו רוב האורגזמות שלי זה קרה אי שם בחצות הליל. הנה אני, ישוב על כיסא המנהלים המרהיב שלי (דגם מיאמי בהום סנטר - אתם חייבים לעצמכם), מגרבץ אנושות בידי השמאלית ומאפר בימנית נמרצות את בדל הווינסטון לייטס שלי למאפרה, שכבר ראתה ימים שקופים יותר. ברקע דיוויד בואי משתנק כבר חצי שעה עם זיגי סטארדאסט ומולי על מרקע המחשב מתרוצצים כרטיסים של נשמות, חמודים, מתים על וסתם חתיכים מעלפים. חלקם מופיעים פעם אחר פעם במספר וריאציות, לחלקם אני חוזר פה ושם על מנת לעבד טוב יותר את מראית עיני. אוסף של מלאכים ונסיכים תועים בעיר בטון וירטואלית וברוטלית.

גרבוץ, איפור, עוד העפת מבט לעקבות והנה עוד ערב שוקע לאיטו לאובדן, מתדרדר ללילה שאין לו הופכין. כמה הייתי רוצה לעשות דבר מה בעל משמעות, להתניע את עצמי לדרגת חיוניות כלשהי לפעול למען הקהילה שהנה אני כבר חודש יושב בקרבה ועדיין לא מוצא שום צורך לצאת ולברך אותה לקראת בואי.

עוד סיגריה, קצת קולה בשביל הטעם. הכרטיסים שרצים לפני כבר האטו את הקצב. אני ממש נעצר לקרוא דברי שפר בלוח הדרושים הזה. והנה אני נעצר על כרטיס של בחורצ'יק אחד. הוא נראה טוב, מחייך כמו כולם ואוהב את החיים. נו מה אתם אומרים על זה? אבל רגע, היי - תראו יש לו בלוג לתכשיט! ושם בין עשרות פוסטים אני טובע. תובע לעצמי עוד רגעים ארוכים של הנאה צרובת סיגריות לשעות קטנות. הוא מספר סיפורים, משורר שירים, מלהטט במילים ואני משתאה מול המסך, חש עיקצוצים קלים בידיים ובגב התחתון, מעריץ קלות את יכולת הפלירטוט שלו עם שפת הקודש.

אני שולח לו הודעת הערכה והוא עונה לי. מתפתחת שיחה קצרה ושנינו מסכימים שעלי לנסות לכתוב בלוג. נו טוב, זה לא שלא היה לי בלוג עד עכשיו. היה לי פה שירון קטן עם שירים שאני אוהב. כתבתי על כל אחד מהם כמה מילים אבל בינינו, שדידת זכויות יוצרים היא לא הצד החזק שלי. אפילו האי-מיול שלי מסרב לצאת מה- Low ID שלו מאז שהתקנתי אותו.

אז אני מתנתק ונכנס להתקלח ושם במקלחת זה תוקף אותי. כן, אני אכתוב בלוג! אלקט לי אנקדוטות קטנות מסדר יומי המזופת, אוסיף להן קורטוב ציניות וחוש הומור ואגיש לצד חידודי לשון ושנינויות למיניהן. לקינוח אולי גם אפרסם כמה מכתבי הסתרים אשר נחבאים עמוק במגירתי! הרי זה מושלם! שנה חדשה עומדת בפתח, פרק חדש בחיי נפתח עם המעבר לעיר הגדולה, חוויות אינספור עומדות על מפתן דלתי מתחננות לסיבוב מנעול שישחרר אותן אל החלל האינטימי שלי. אם כך, עלי לזמן לכאן כמה שיותר! אפרסם בלוג, אני חוזר ומזמזם לעצמי בזמן חפיפת הראש.הילת אור מתעכבת מסביב לראשי מעניקה לו ברק ונועם אך במהרה ממשיכה לדרכה. נגמרו המים החמים גוד דם איט!

אז הנה אני כאן. פוסט ראשון כבר מאחורי וכנראה שיהיו פה עוד כמה. תבואו, יהיה נחמד אני חושב. העיקר המצברוח!