‏הצגת רשומות עם תוויות הגברברים של ארול. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הגברברים של ארול. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 31 במאי 2007

סיפורים שהבאתי מהצפון

1. כרונולוגיה א'

אני מחכה לטרמפ בצומת אלונים שייקח אותי לחינה המטופשת שנדרשתי להתייצב בה. ודווקא אני מתרגש לקראת זה, כי זאת באמת פעם ראשונה שלי בחינה ושמעתי שיש בקלאוות וכל זה. בתחנה יושב חייל גולני, שהוא כל כך הטעם שלי שמיד נהיה לי משעמם בפה. אני מדליק לכבודו סיגריה ומכבד אותו באחרונה שיש לי ומתפתחת שיחה. שיחות עם חיילים לא יכולות להרחיק לכת יותר מדי, בסופו של דבר זה מתגלגל לצבא. הוא בשוק לגלות שהייתי ג'ובניק. מסתבר שיש לי פרצוף של מטכ"ל או משהו כזה. הוא מתמוגג לשמוע שיצאתי יומיות וחמשושים ואני מנסה להסביר לו שלא כל מה שנראה לו ורוד הוא באמת ככה, שהיו בצבא שלי הרבה מאוד דברים רעים, שיצאתי משם עם דפיקה לא קטנה. הוא שואל איך עברתי את כל זה ואני עונה לו שכשחוזרים הביתה כל יום אז אין יותר מדי מה לעשות אלא לעשן והרבה. וככה אני מספר לו על החיים בקיבוץ, על הסמים, האלכוהול, מסיבות טבע, על השטויות שאני והשותף שלי היינו עושים. "אז הייתה לך תקופה" הוא אומר. ואני עוצר שנייה לחשוב ופתאום מגלה שאוטוטו אני בן 25, אוטוטו אני סוגר שנתיים באותו מקום עבודה, אוטוטו אני מתחיל ללמוד. כן, הייתה לי תקופה. אף פעם לא חשבתי על זה בלשון עבר, אבל הייתה לי תקופה. אני כל כך שמח שאני כאן.

לא לקחתי טלפון. כל אחד צריך שתהייה לו תקופה משלו.


2. כרונולוגיה ב'

אירוע משפחתי. המשפחה הזאת מתה על עצמה שזה פשוט לא ייאמן. פעם בשבועיים מוצאים תירוץ להביא את כל השלוחות לאיזה מקום ולחגוג את קיומנו. בכל זאת שרדנו עד כאן, למה לא לדחוף כמה קישים בדרך? לפחות יש יין. אז אני יושב עם אחי הצעיר (13) ועם בת דודה שלי (15) טוחן קיגל איכותי במיוחד, שפוצצו אותו בצימוקים ונותן להם לקשקש על העולם. הם נורא חכמים אז לא אכפת לי להקשיב. מסתבר שיש קטע חדש בעמק מאז שפתחו את ארומה וגלידה אלדו בצומת צמח. הילדודס נוסעים על אופניים שלושה קילומטר ויושבים לשתות קפה וללקק גלידה. ממש נהיה שם פרלמנט קטן של מיטב נערינו ונערותינו, סמול טוק ופיק אפ בתחנת דלק. תענוג, נו מה? אמה מה, בזמן האחרון התחילו להגיע יותר מדי ילדים קטנים והם קצת מקלקלים את האווירה האיכותית במקום או כמאמר בת דודתי: "הם נכנסים ומבקשים שוקו ברד. כאילו מה? שוקו ברד?!?! אתם לא יודעים שזה אייס קקאו??? ובכלל, זה כאילו הכיתות התהפכו ושתדע לך – ג' זה הח' החדש". ואם בת דודה שלי אמרה את זה, אז זה כנראה נכון.


3. שתיקה

כבר מזמן לא הרגשתי צורך לספר למישהו שאני הומו. לומר את האמת, אני מרגיש כאילו אני כבר כל כך הרבה זמן מחוץ לארון, שזה באיזשהו מקום נראה לי טריוויאלי וחסר עניין. רק שבדרך נשארה תלולית קטנה שעד עכשיו לא העזתי לעבור משום מה. לא סיפרתי לאחי הצעיר ממני בארבע שנים (כרגע בצבא, בשריון, חתיך על). משום מה, הקשר שלי איתו אף פעם לא היה קשר חם. מין יריבות מוזרה כזאת שאני כמעט בטוח שמגיעה רק ממני. או שלפחות נוח לי להאשים רק את עצמי בעניין הזה. בכל מקרה, תפסתי אותו לבד וסיפרתי לו שאני הומו ושהרבה כבר יודעים ואני רוצה שהוא ישמע את זה ממני ולא מאף אחד אחר כי בקיבוץ כבר התחילו לדבר על זה וכל זה. ואז הוא אמר לי שנראה לו שכבר סיפרתי לו. זה נשמע לי מוזר כי לא זכרתי אף פעם שדיברתי איתו על זה. ניסינו להיזכר מתי זה קרה ולא הצלחנו כי זה כנראה אף פעם לא קרה. מסתבר שהאדם שאני הכי מרוחק ממנו במשפחה ידע עלי יותר ממה שחשבתי. בלי לומר מילה.


4. קיפאון

ביום השלישי כבר הרגשתי חנוק. לקחתי את האוטו באמצע הלילה ונסעתי לאנדרטה של יער אשכול. רק אני והאוטו וכביש עפר שמתפורר לי בין הגלגלים. יש שם מין צוק כזה שצופה על העמק וכשעומדים ממש בקצה זה נראה כאילו ים של אורות כתומים ולבנים מאיים לבלוע אותך אם רק תעז לקפוץ. פעם חשבתי שיום אחד אני אקפוץ. היום אני עומד שם ומשתאה איך היה לי האומץ להישאר. פתאום אני מרגיש צורך לצעוק! פשוט לצרוח החוצה את כל מה שתקוע בפנים. אני פותח פה ומהסס, לא מצליח לפתוח את המנעול הזה. יוצאת לי מין יללה כזאת ואני ישר נבהל ומשתתק. מסתכל לצדדים ועל השעה. הרוחות מן היער נשמעות כמו נסיעה של רכב ואני מסתכל לכיוון העצים שוב ושוב כדי לוודא שבאמת אין שם אף אחד. אחרי כמה דקות זה שוב רק אני. אני והאורות. משום מקום בא גל של חום לחזה שלי ומתפרץ החוצה בשאגה שאף פעם לא יצאה ממני. אני מרעיד את הגרון שלי עד שכבר אין לי אויר. אההההההההה. נושם עמוק ומוסיף: "כוס אמא של כולכם". אני חוזר על הטקס כמה פעמים ונרגע. מתיישב על קצה הצוק וצוחק לעצמי. אח"כ ירדו לי כמה דמעות ועישנתי סיגריה לחיי הבדידות האיומה הזאת. אתם יודעים, הייתי בטוח שזה יפריע למישהו, שישלחו איזו ניידת שתבדוק מה קורה, שציפורים יתעופפו מהעצים, שתנים יתחילו לרוץ בין הסלעים. הייתי בטוח שמשהו מהכאוס הזה יצא החוצה, אבל כל מה שקיבלתי היו כמה נביחות רפות של כמה כלבים במנחמיה. הירח היה תלוי מעל העמק כמו גולגולת ענקית, האורות התחילו להתערבב לי בעיניים. מעל תל קציר פתאום ראיתי רצועה של שריפה. מרחוק זה נראה כמו חיוך ענק שמחייך אלי מההר. כמו חתול ענק שנעלם מאחוריו. "אתה יכול לעמוד על הראש?"


5. אתה

מה איתך? מה מפחיד אותך? מה מרגש אותך? מה מרחיק אותך כל כך? אני יודע שלפעמים הקיץ הוא החורף של הלב. אני יודע, כי האגם שלי קפוא כבר הרבה זמן. אני לא מחכה, לא מאוהב ולא תלוי, אני פשוט כאן. אתה מוזמן.

יום ראשון, 5 בנובמבר 2006

המדריך לחורף הבודד

אחרי העצרת תפס אותי הגשם בשדרות ח"ן. לא היה לאן לברוח, זה פשוט נפל מהשמיים ותוך חמש שניות הייתי רטוב לגמרי. עצוב לחזור הביתה לבד בגשם, רועד מקור. עצוב לפשוט את הבגדים לבד ולתלות אותם לייבוש לבד, להיכנס מתחת לפוך לבד... אז מתחת לפוך אני פותח את הטלפון לבדוק הודעות. בין השאר היה שם SMS מאותו בחור מקסים שאני מנסה כבר שבועיים לבנות איתו איזשהו סוג של קשר. עוברים עליו המון דברים, הוא אומר. זה לא פייר לגבי אבל הוא צריך להיות לבד עכשיו והמון תודה על הסבלנות שלי. כזה אני, נותן שירות לקוחות איכותי גם לקהל הדייטים שלי. המלצות ניתן לשרשר בטוקבקים.

כן רבותי, הסימנים בד"כ אינם משקרים, גם השנה החורף הזה הולך להיות בודד וקר. אין בזה חדש, למען האמת עוד לא היה לי חורף אחד שאני יכול להצהיר עליו כעל זוגי משהו. כן, אני יודע כמה זה כיף להתכרבל מתחת לפוך עם עוד מישהו אבל בסופו של דבר כנראה שהפוך שלי לא מזמין כמו אלפי הפוכים האחרים שמסתובבים פה באתר, אז אני מגביל את המאמצים שלי עד גבול מסויים ושומר על אופטימיות, כמו תמיד.


אז מה בינתיים? הרי אצל יצורים כמונו – דרמה קווינס מלידה (גם הכי סטרייט אקטינג בעולם כאלה, אנחנו יודעים שאנחנו כאלה) – לחורף תמיד תהיה הילה של עונה רומנטית שבה עליך להתכרבל מתחת לפוך עם בן זוג זוגי ויהי מה. תשאלו כל הומו מצוי מה הוא מתכוון לעשות החורף והוא יספר לכם על הבנזוג המדהים שהוא שהוא מתכתב איתו כבר יומיים ואיך הם מתכוונים להעביר את כל החורף מתחת לפוך עם שוקו חם ומרשמלו. אבל מה? איכשהו כולם פה לבד. כולם רועדים מקור.


אז מה? שנישבר? מה פתאום?! ארול הפקות גאים להציג את עשרת מצוות העשה לחורף הקרוב. מלאו אחריהן ומובטח לכם חורף מספק ואיכותי שאחריו תאמרו קבל עם ועדה: "זוגיות? עזבו אותכם, אולי בקיץ!" גם בחורף הבא אני אהיה לבד.

  1. גלה אופקים חדשים

אין דבר יותר מספק מלדעת דברים חדשים! כמה פעמים שמעת על תופעת הוויקיפדיה ולא קרה שום דבר? אז בבקשה – עכשיו אתה לבד ואין מי שיפריע לך. הקלק ולמד מודל חורף 2007. ככה גם יהיו לך נושאי שיחה מרתקים עם הדייטים שלך, לפני שתזרוק אותם בטוענה שאתה חייב להמשיך ולהתעמק בתולדות הבושמנים ואין לך ממש יותר מדי זמן בשבילם כרגע. תודה על הסבלנות, בכל אופן.

  1. הפוך לצרכן תרבות

או לפחות תסתום חורים בלתי נסלחים בהשכלה התרבותית שלך. מה עם כל אותם ספרים שכולם מדברים עליהם? לא קראת את "מאה שנים של בדידות" כשהיית בן 18? זאת ההזדמנות. עשה זאת מהר לפני שינסו לפתח איתך שיחה על הסימבוליות השבטית בספריו של מארקס. פספסת את "שמש נצחית בראש צלול" כשהוקרן בקולנוע? השכר אותו בדחיפות כי מדובר בנכס צאן ברזל בקהילת ההומואים-אינטלקטואלים-סטודנטיאלים שאתה כל כך רוצה להימנות עליה. לך לך אל האוזן השלישית וגהץ כרטיסך על כל אותם דיסקים שגל אוחובסקי גומר מהם כל שבוע בטיים אאוט. אל תיבהל, אתה צפוי לקבל כמה מבטים נוזפים מהמוכרים שרק עכשיו נזכרת לקנות את דמיאן רייס אבל זה יעבור להם ברגע שמישהו ייכנס ויבקש לקנות את החדש של קולדפליי. צא לתיאטרון, צא לקולנוע, תראה סרטים פורטוגזים בסינמטק. עשה זאת לבד, תתמקד במה שאתה רואה. תצא מזה רק נשכר.

  1. כבד את אביך ואת אמך

מאז שעברת לעיר הגדולה הם כבר לא שומעים ממך, מה? אתה כבר לא מגיע לבקר כמו שבאת פעם, ודווקא היום אמא עשתה צימעס כמו שאתה אוהב. המערכת הזוגית הכי משמעותית בחיים שלך ואתה לא משקיע? קח אחריות על המשפוחה, הראה נוכחות. צלצל פעם בכמה ימים לבדוק מה נשמע שם אצל הזקנים. קבל עדכונים על השכנים או על מה שקורה בקיבוץ, תתעניין מה הם עשו בסופ"ש, בדוק בזהירות אולי אבא כבר השלים עם זה שלא תהיה לך חברה אף פעם... דברים כאלה. זה יפר את הבדידות ויחזק את הצ'אקרות המעטות שעוד נשארו לך.

  1. השקע בחברים

על אותו משקל אתה מוזמן גם להשקיע בחברים שהשארת שם רחוק בבית. הידידה הראשונה שסיפרת לה עדיין תקועה בלימודים במכללה המסריחה שלה בצפון. דבר איתה קצת, ספר לה כמה כיף כאן, כמה טוב לך. תמציא כמה אהבות שהיו ונגמרו, תן לה את הרושם שחם כאן ונעים פה ושהיא תמיד מוזמנת בלה בלה בלה. זה יעודד את מצב רוחך ויסב לה אושר שהחבר ההומו שלה עדיין שומר איתה על קשר גם כשהוא בעיר החטאים.

  1. השקע בעצמך

בינינו, החורף הזה יהיה קצר כמו כל החורפים. תוך ארבעה חודשים כולם פה ילכו עוד פעם עם מכנס קצר וגופיה. אז מה קורה עם הצמיג הזה שכבר צמח מאז סוף עונת הרחצה? יאללה – זה שאתה לבד לא אומר שמותר לך להזניח! תחזק את עצמך לפחות שלוש פעמים בחדר כושר, לך לרופא עור לפתור את צרת החצ'קונים הזאת בגב, אולי אפילו תתפרע על איזה ניתוח להסרת משקפיים. החל לעבוד כבר מעכשיו על הלוק של הקיץ הקרוב. איך אתה מתכוון למצוא זוגיות ככה?

  1. למד הקלדה עיוורת

מדובר בפעילות פרודוקטיבית למדי ומשעשעת במידה. תרגל את עצמך כך שכשיגיע הקיץ המיוחל תוכל לתקתק הודעות באטרף במהירות ויעילות בדרך לעוד סטוץ. מה שמביא אותנו לסעיפים הבאים...

  1. תקשר עם העולם

אם גם ככה אתה לא יוצא מהבית, לפחות פתח לעצמך מעגלי חברים וירטואלים חדשים. מצאת כרטיס של דייל אוסטרלי חתיך? דבר איתו, אולי אפילו תעברו למסנג'ר. תמיד טוב לדעת שיש מישהו נחמד שחושב עליך בקצה השני של העולם, אפילו אם מדובר בסתם דמות פיקטיבית של השכן ממול. יש להם נטייה להראות דאגה אמיתית בנוגע לקורה בישראל. העמד פני פטריוט אמיץ ומיוסר, זה מחרמן אותם שחבל על הזמן. אם זה יהיה ממש טוב, אולי אפילו תזכה להזמנה למצעד הגאווה בסידני.

  1. שלח לחמך

אין תדמית רומנטית יותר לחורף בודד מאשר תדמית הסופר המתוסכל שלא זכה להכרה. פתח בלוג והצף אותו בהגיגי השפר שלך. הוצא את כל השירים הדבילים שכתבת למגירה בכיתה י' ופרסם אותם בבמה או בכל מקום אחר בו מישהו עשוי להביע בהם עניין. הכיף האמיתי מתחיל כשאנשים מתחילים להגיב. כך תוכל לבלות ערבים ולילות שלמים ולהתכסח עם איזו קוקיצה על למה השיר שלך "נסיך הדורקס" הוא בעצם הבעה רטרופרספקטיבית על מצב הקהילה המפורר ולא באמת משאלת לב של ילד מחוצ'קן.

  1. בשל לעצמך

כל גבר נתקל בשלב זה או אחר בצורך הקיומי להכניס דבר מזון לפיו. חורף זו עונה קשה במיוחד לגרגרנים. השיפודיה נמצאת מרחק שני רחובות מוצפים מכאן וקררררר. מי בכלל רוצה לצאת מהבית? שליחויות זה כבר עסק למליונרים כאן אז כל מה שנותר הוא ממש לעמוד ולהתקין לעצמך ארוחה. אתה יכול להזמין את השותפה ואת החברות שלה אבל העקרון הוא שאתה השף. כנס לאינטרנט, גזור מהעיתון כמה מתכונים מעניינים, תוסיף תמיד עוד שום וקצת לימון ותן לשאר לעשות את שלו. מרק כתום? פטריות מוקרמות? עוף ביוגורט? הכל אפשרי!

  1. השלם שעות שינה

בסופו של דבר זה הרי מה שתעשה בכל מקרה. מדובר בפעילות הכי מנחמת בעולם. תחזור הביתה, שתה כוס תה עם לימון ונענע, רחם קצת על עצמך – אבל במידה שלא תשבור את הפן הרומנטי שבעניין, כבה את הפלאפון, סגור את הטלוויזיה, תעשה ביד, תתקלח במים רותחים, כנס לפוך ותעצום את העיניים כמו ילד טוב בתשע בערב. למחרת תקום ליום חדש ובודד ואתה בשיא הכוחות שלך. כן, נעבור גם את החורף הזה בשלום. אפשר אפילו לחייך :-)


יום שלישי, 31 באוקטובר 2006

פטישים לוהטים

משפצים לי את הבית, וזה בדיוק כמו שאתם מדמיינים! אל תחסכמו מעצמכם אפילו פרט קטן, זה בדיוק ככה! עם פיגומים בחלון, אבק ובוץ במטבח ובמרפסת השירות על בסיס יומיומי, פועלים ערבים שמציצים בחלון ושואלים אם יש מים... ושלא יהיו אי הבנות - אני דווקא ממש בעד כל התסריטים המצוצים האלה של בלעמי (ואל תתקנו אותי!) וממש אין לי בעיה לעודד את המורל של בני דודנו המדוכאים. בסופו של דבר כולנו באנו מהביצים של אברשה, אבל בחייאת, למה זה בא על חשבון הכביסה הלבנה שלי? למה?!?!?!?

אז ככה, ביום הראשון הם הרימו פיגומים סביב הבית בסצינה שנראית כמו לקוחה מסרט אימה. רעשי גרירות עם עלות השחר, צלליות בחלון, דפיקות עמומות ו-בום! פצצה מושלכת לנו לתוך המטבח. כן, כבר על היום הראשון דירה מס' 6 ספגה מהלומה. אחד הפיגומים פרץ לנו מהחלון ונחת על הגז. כשחזרתי באותו יום אני מוצא את השותפה שלי יושבת במרפסת ומעשנת, אבל זה נראה יותר כאילו היא יושבת בבית סוהר. ורק אז שמתי לב - אנחנו לכודים! מסביב לכל הבניין יש סורגי ענק. לרגע הרגשתי כמו עכבר שנתפס במלכודת. מה עושים עכשיו????

כמה ימים אח"כ - היום הוא יום רביעי. תכונה גדולה שוררת בדירה שכן היום הוא היום הראשון של העונה החמישית והאחרונה של הסידרה הכי טובה שמשודרת כיום בטלוויזיה. "עמוק באדמה"! לא תתנו כבוד? מסתבר שהפועל הפשוט לא שמע על כך והחליט לזרוק פטיש דווקא באותו יום על תיבת הכבלים שלנו. לא של הבניין, של דירה 6! שזה אנחנו אגב... השעה היא 8 בערב ושנינו מרוטי עצבים. מה יהיה? מה עושים עכשיו? נציג של הכבלים הגיע, לא אחרי שגרמנו לכמה פקידות שלהם להעביר אותנו מאחת לשניה רק כדי להמשיך הלאה ולהחזיק אותנו על הקו קרוב לשעה (וזה לא מצחיק). אז את הפתיחה לא ראינו וגם לא דייויד לטרמן, אבל לפחות זכינו לכייבל גאי חתיך לחלוטין שהתכופף די הרבה, הזיע והשתמש בשירותים.

זה מה זה לא נגמר, מה אתם חושבים? כמעט כל יום יש פה הפתעה חדשה. יום אחד החשמל נופל, יום אחד הקו של בזק ויום אחד אני מגיע לדירה ומוצא את השותפה שלי על סף קריזה. עוד לא סגרתי את הדלת והיא צועקת לי: "רעי, אין מים!!!" עכשיו, אני לא יודע עד כמה זה נראה לכם שולי או לא, אבל דירה בלי מים זו דירה בלי חיים. וזה יורד לדברים הכי בסיסיים בחיים שלך. אתה לא יכול להתקלח, לא לצחצח שיניים, לא להשתין ובטח שלא לחרבן, לא לשטוף את הירקות לסלט, לא לבשל ביצה, לא לעשות כביסה. כלום!

מסתבר שהם החליפו איזו צנרת חיצונית ופגעו - ניחשתם נכון - רק בצינור של דירה 6. בעלת הדירה נשמעה מזועזעת למדי מכל הסיפור ובמיוחד הזדעזה להדגיש לנו אחת לכמה משפטים שממש אין מה לעשות עכשיו ושצריך לחכות לבוקר. מכיוון שהשתנה לבקבוקים וצחצוח שיניים עם מים מינרלים לא נראו כפתרון מציאותי לחיים אורבנים באמצע שנות ה- 2000 החלטנו לנטוש את הדירה. ביטלתי את הדייט שאמור היה להיות לי, ארזתי את התיק, עצרתי להשתין בחדר כושר בדרך ונסעתי לישון אצל סבא וסבתא. זה נמשך יומיים ובסוף פרצו לי מים מהניאגרה והציפו את כל הדירה.

אלוהים יקר שלי, אני יודע שהיית בסדר איתי עד עכשיו, אבל זו באמת דרך לא נחמדה ליידע אותי על חטאים שלא נמחלו ביום כיפור. מה כבר עשיתי? (אוהו מה שכבר עשיתי) אולי גם אני זקוק לשיפוץ? אבל אתם יודעים, סתמי כמו שזה נשמע, בסופו של דבר יצאתי מחוזק. היום אני יושב כאן לפניכם אחרי מקלחת, חירבון איכותי במיוחד, סלט ירקות עם ביצה וקוטג'. ראיתי פרק של "עמוק באדמה", האור דולק פה וריח של כביסה מציף את החדר שלי. כן, החיים ממשיכים ואני מוכן לכל הפתעה שלא תבוא. כאילו, מה עוד יכול כבר לקרות? יפילו לי קיר?

ומה עם הדייט? נפגשנו בסוף, בוודאי שנפגשנו. היה נחמד, מקווה שיתקשר :-)